פסק-דין בתיק עמ"נ 33860-10-13

1. לפניי ערעור על החלטתו של בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (להלן: " בית הדין לביקורת משמורת") מיום 7/10/13, שבה דחה בית הדין לביקורת משמורת (כב' הדיין מרזוק רג'א) את בקשת המערער להורות על שחרורו ממשמורת (להלן: " החלטת בית הדין לביקורת משמורת").
2. בהחלטת בית הדין לביקורת משמורת פורטו העובדות הרלוונטיות וכן הנימוקים להחלטה, בין היתר, כדלהלן:

"1. מטעמו של המוחזק הוגשה ביום 6/9/13, באמצעות ב"כ תומר ורשה, בקשה להורות על שחרורו ממשמורת ... נטען כי מצב של חשד לשחפת אינו די לשלילת חירותו של המוחזק. נטען כי בעניינו של המוחזק הייתה רשלנות בטיפול, בהחלטה מיום 5/2/12 שוחרר המוחזק ...

...                                              

5. ביום 5/2/12 הובא המוחזק בפני בית הדין, בהחלטתו כב' הדיין מ' דורפמן הורה על שחרור המוחזק ממשמורת עד ליום 15/2/12 בכפוף להעדר מניעה רפואית.

6. עקב חשד למחלת השחפת עבר המוחזק בדיקות רפואיות, ובשל מניעה רפואית זו לא שוחרר המוחזק ממשמורת.

...

8. ביום 29/7/12 הוצא כנגד המבקש צו גירוש בהתאם לסעיף 30(א) לחוק למניעת הסתננות.

9. לאחר עיון בבקשה ובחינת עניינו של המוחזק הגעתי למסקנה כי בשלב זה אין מקום להיעתר לבקשה.

10. כידוע ביום 16/9/12 [צ"ל: 16/9/13] ניתן פס"ד על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בתיק בג"ץ 7146/12 ...

...

13. לאור פסק הדין הנ"ל יש לראות את צו הגירוש, כצווי הרחקה ומשמורת שהוצאו לפי סעיפים 13(ב) ו-13א(ג) לחוק הכניסה לישראל, משמע כי יש לבחון את עניינו של המוחזק לפי העילות לשחרור הקבועות בסעיף 13ו(א) לחוק הכניסה לישראל.

14. כמו כן תוך פרק הזמן של 90 יום יבחנו הרשויות עניינו של המוחזק ואם קמה לו עילת שחרור ממשמורת.

15. לאור האמור, בשלב זה יש להמתין להחלטת משרד הפנים ע"פ פסה"ד לעיל ...

16. לאור האמור הנני דוחה בשלב זה את הבקשה.

17. הממונה על ביקורת הגבולות יודיע החלטתו בעניינו של המוחזק ע"פ המתווה שנקבע בפסה"ד לעיל.

18. דיון ביקורת נוסף ליום 7/11/13 שעה 09:00" [ההדגשות הוספו ואינן במקור].

3. בהודעת הערעור ובטיעוני ב"כ המערער נטען, בין היתר, כי החלטת בית הדין לביקורת משמורת אינה סבירה בעליל, באשר בהחלטתו מרוקן עצמו בית הדין מסמכותו למשך 90 ימים. לדעת באת כוח המערער, יש לשחרר את המערער ממשמורת לאלתר. לטענת באת כוח המערער, החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 5/2/12 שלפיה היה על המשיב לשחרר את המערער עד ליום 15/2/12 אשר עליה המשיב לא ערער, לא בוטלה מעולם על ידי בית הדין, והמערער הוחזק במשמורת מבלי שהחלטת השחרור בוטלה ולכן החזקתו במשמורת נעשתה בחוסר סמכות ועולה כדי כליאת שווא. באת כוח המערער הפנתה במהלך הדיון בערעור, בין היתר, לפסקה 6 במסמך של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דנה זילבר, מיום 21/10/13, בעניין יישום פסק הדין בבג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת (להלן: "עניין אדם"), שבה צוין כי " במענה לטענתכם כי בתי הדין למשמורת ממאנים לדון בעניינם של מסתננים מעת שניתן פסק הדין, אבהיר כי מובן שאין בפסק הדין כדי למנוע מבתי הדין לדון בבקשות המצויות בתחום סמכותם. עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי על בתי הדין להמשיך בבירור בקשות המוגשות להם, ככל שאין המדובר בבקשות המוגשות כדי 'לעקוף את התור' על פי סדר העדיפויות שנקבע". כמו כן הסתמכה באת כוח המערער בין השאר על עע"מ 398/13 מוחמד נ' משרד הפנים (9/10/13).
4. מנגד, באת כוח המשיב הגישה בקשה למחיקת הערעור על הסף, ומשנדחתה הבקשה, טענה בעיקרי הטיעון ובדיון בערעור, בין השאר, כי יש לדחות את הערעור, בכפוף לבחינת עניינו של המערער על ידי ממונה ביקורת גבולות בהקדם וללא שיהוי, מבלי שיש מקום לקבוע פרק זמן מוגדר וקצר למתן החלטת ממונה ביקורת הגבולות. לטענת באת כוח המשיב, המשיב מוחזק כדין במשמורת, הוא לא שוחרר בשעתו מהמשמורת בעקבות החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 5/2/12 מאחר שהייתה מניעה רפואית לשחרורו, באשר התברר כי היה חולה בשחפת ובפועל הוא קיבל במשך תקופה ארוכה טיפול נגד שחפת, עד לסיום הטיפול בחודש ינואר 2013. קודם לכן, הוצא נגדו צו גירוש כדין ביום 29/7/12 והוא הוחזק במשמורת כדין מכוח צו הגירוש האמור. לטענת באת כוח המשיב, אין ליתן תעדוף של עניינו של המערער על פני עניינם של אחרים המוחזקים במשמורת ויש לאפשר לממונה ביקורת הגבולות לקבל החלטה בעניינו של העותר תוך 90 יום מיום מתן פסק הדין בעניין אדם, כפי שהורה בית המשפט העליון. באת כוח המשיב הסתמכה, בין היתר, על פסק הדין של כב' הנשיא י' אלון מיום 28/10/13, בעמ"נ 33992-10-13 מסגבה נ' משרד הפנים (להלן: "עניין מסגבה"), שלטענתה נסיבותיו זהות לנסיבות המקרה דנא, ואשר בו נדחה הערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שלא לשחרר ממשמורת ולהמתין להחלטת משרד הפנים על פי פסק הדין בעניין אדם.